גידול עגלות לתחלופה – פרק 1

עגלות ועגלים יונקים מתחילים את חייהם כבעלי חיים חד קיבתיים הניזונים ממזון נוזלי כמקור עיקרי לצרכי הקיום והגדילה. הכרס שהתחילה בהמלטה כאיבר מצומק וחסר תרומה למערכת העיכול נחשפת לסביבתו של היונק ואוכלוסיית החיידקים בה מתפתחת בהתאם למזון והסביבה אליהם נחשף היונק. לא ניתן להפריז בחשיבות של כל נושאי רווחת היונק הכוללים את ממשק התאים, גישה למים, היגיינה, בידוד מפגעי מזג האויר וסכמת ההזנה של המזון הנוזלי אולם ברשימות הללו אתמקד בהזנת המזון המוצק בלבד.

המזון הרצוי להאבסה בשלב הראשוני הוא מזון מרוכז, כזה שיתרום להתפתחות הרירית/השכבה הסופגת, זאת שתשמש בהמשך החיים הבוגרים לספיגת מרבית האנרגיה הדרושה לבעל החיים ולכן חשוב כל כך לפתח אותה אולם מן העבר השני חשוב גם לא לפגוע בה. החלב בשלב הזה מספק ליונק את כל צרכיו ולכן אין צורך קיומי לתפקוד של הכרס, יחד עם זאת המעבר מיונק לבעל חיים מעלה גירה הוא תהליך הדרגתי האורך מספק חודשים ולכן כבר מימיו הראשונים של היונק חשוב לשלוט בתהליך.

המזון המוצק הראשון שנגיש ליונק הוא מזון מרוכז/תערובת יונקים אותה נגיש באופן יומי כבר מהימים הראשונים שלאחר ההמלטה. מזון זה יאכל בכמות מועטה עד גיל חודש ולכן בשלב הזה אין חשש לבריאות הכרס המתפתחת. חשוב לנקות בכל יום את השארית מהיום הקודם ולהאביס בחופן חדש וטרי על מנת למקסם את האכילה והעניין של היונק במזון זה.

חשוב שהתערובת שמוגשת תתאים לבעל חיים שאיננו מעלה גירה מלא ולכן הרכב התערובת חייב לכלול מקורות מזון איכותיים, תגבור למערכת החיסון ומומלץ גם לכפתת אותה על מנת לשפר אכילה ולהפחית אבקיות שעלולה לתרום למחלות נשימה. בנוסף, רצוי לתגבר את התערובת במוננזין שכן החשיפה לטפילי הקוקסידיה יכולה להתחיל כבר ביום ההמלטה זאת למרות שהסימנים הקליניים נצפים רק מספר שבועות או חודשים לאחר החשיפה. למוננזין גם אפקטים חיוביים על סביבת הכרס וניצולת המזון.

לאחר מספר שבועות, כאשר הכמות הנאכלת עולה מתרחשת עליה גם בחומציות הכרס, זו חשובה אמנם להתפתחות של אותה שכבה סופגת אך גם מסוכנת לבריאות שלה. חמיצות זו דומה לזו המתרחשת בפרות גבוהות תנובה ועגלי פיטום ולכן כבר מגיל חודש חשוב להגיש מזון סיבי בעל נאכלות טובה, לאו דווקא נעכלות. מרבית ציבור הרפתנים אוהב לספק אספסת, בקיה או תלתן איכותי כאשר בפועל גם קש קצוץ היטב יכול לתת מענה לצורך. חשוב להדגיש שהצורך הוא פיסיקלי ולא מטבולי ולכן אין חשיבות לרמות החלבון והנעכלות אלא בעיקר לנאכלות והתרומה להפחתת החומציות.

את כמות הסיב בשלב הזה חשוב להגביל ל 100-150 גרם שכן צריכת סיב מוגברת עלולה לפגוע בצריכת המזון המרוכז, אותו מזון שאמור לתרום לרירית, להחליף את החלב ולספק את הדרישות המטבוליות בסמוך לגמילה. חשוב לזכור שהיונק שמתקרב לגמילה מעלה את צריכת המזון המוצק לאור העובדה שאנחנו מפחיתים את כמות החלב.

את כל הצרכים הללו ניתן לספק במספר שיטות הזנה, תערובת וקש/שחת בנפרד, מעורבבים יחד או בליל ייעודי. דבר אחד בטוח הוא שבליל החולבות למרות הזמינות שלו, למרות הערכים המזינים שלו ולמרות שמשמש להאבסת יונקים ובעלי חיים צעירים בהרבה משקים איננו המזון המתאים למעלה גירה מתפתח. בליל חולבות כולל כמויות גבוהות של תחמיץ בעל חומציות גבוהה, מזונות המתאימים לכרס מפותחת והרבה תוספי מזון שאינם דרושים ליונק.

בהמשך נתאר את הגמילה ושלבי הגידול הבאים…